"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.

(03:44) השנים האחרונות היו לא קלות עבור דמוקרטיות בעולם. בימים אלה ממש ממשלתו של קיר סטארמר בבריטניה נמצאת על סף קריסה, בדנמרק מנהיגה פופולרית לא הצליחה להרכיב ממשלה, ובאופן כללי הדמוקרטיות הליברליות סובלות מקיטוב, מסקטוריאליות גוברת ומחוסר יציבות. התוצאה, כפי שאנחנו מרגישים היטב על בשרנו, היא נסיגה של הדמוקרטיה בכל העולם, והשאלה הגדולה היא מדוע. הרי עד לא מזמן, תחת התזה המפורסמת על "סוף ההיסטוריה", ההנחה הרווחת הייתה שהדמוקרטיה הליברלית היא המודל הפוליטי המנצח והסופי. יחד עם עורכת הכלכלה הגלובלית שלנו, דפנה מאור, ננסה להבין מדוע המודל הזה מתערער עכשיו.

(21:48) העובדה שרשות התחרות החליטה לאחרונה להכריז על הבנקים הגדולים כקבוצת ריכוז בתחום הפיקדונות מוכיחה שהתחרות בענף נמוכה, אך העובדה שמניות הבנקים לא הגיבו להכרזה מראה שרוב הציבור חושב שהכרזה כזו לא תהיה מהלך שבאמת ייצר תחרות בבנקאות. לעומת זאת, בכנסת דנים עכשיו בהצעת חוק להקמת מאגר נתוני אשראי עסקי, וייתכן שדווקא מאגר כזה יכול לייצר תחרות משמעותית, לפחות בסקטור העסקים הקטנים שם התחרות נמוכה במיוחד. הפרשנית שלנו מירב ארלוזורוב תהיה איתנו כדי לנתח את היוזמה הזו.

(32:08) אחת מחברות הטכנולוגיה המבטיחות ביותר בישראל, לפחות עד השבוע, הייתה חברת AI21 שבשליטתו ובמימונו של מייסד ומנכ"ל מובילאיי, אמנון שעשוע. זו חברה שמפתחת מודלי שפה ומוצרי בינה מלאכותית, ואמורה הייתה לעמוד בקו הראשון של ה-AI העולמי, אלא שאתמול נודע שהיא מפטרת כ-60% מעובדיה, משאירה 70 עובדים בלבד ומשנה לחלוטין את המודל העסקי שלה. עורך תחום ההייטק, שגיא כהן, יצטרף אלינו כדי להסביר מה בדיוק קרה שם.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.

(03:08) בעוד בנימין נתניהו וצה"ל מתנהגים כאילו הפור כבר נפל ונערכים לחידוש התקיפות באיראן, והבורסות בישראל ובעולם מגיבות בהתאם ויורדות, ישראל הופכת למדינה עוד יותר ריכוזית ועוד פחות תחרותית. ראינו את זה ודיברנו על זה בשבוע שעבר, למשל בשוק הרכב שבו מחירי המכוניות לא יורדים למרות התחזקות של כמעט 20% בשער השקל מול הדולר בשנה האחרונה. הפעם הסיפור הוא בשוק האנרגיה, וליתר דיוק שוק החשמל. מסתבר שאם תאושר מכירת חברת שיכון ובינוי אנרגיה לבעלים החדשים, קרן ג'נריישן, יהיו לה אחזקות בשלוש מתוך ארבע תחנות כוח בעלות השפעה רבה על מחיר החשמל – סוגיה עליה נדבר עם כתב האנרגיה שלנו עידן בנימין.

(16:16) האם אתם זוכרים את משה כחלון, פעם שר אוצר ולאחר מכן איש פיננסים בחברת מימון חוץ בנקאית שהסתבכה? ודאי שאתם זוכרים, ולא מן הנמנע שתראו אותו שוב. כחלון הגיע לסיכום על הסדר משפטי עם הפרקליטות בפרשת יונט קרדיט, הוא יקבל מאסר על תנאי וקנס של 180 אלף שקלים, אבל בהסדר הזה לא יהיה קלון והוא יוכל לחזור לפוליטיקה אם רק ירצה. איך זה בדיוק הסתדר לו, והאם הוא קיבל הנחות כי תמיד היה "ממלכתי" ולא ניסה להחריב את מערכת המשפט כמו פוליטיקאים אחרים בימין? אסא ששון יצטרף אלינו כדי לענות על השאלה הזו.

(30:52) אם כבר מדברים על פוליטיקה ובחירות, ברור היום ששר התקשורת שלמה קרעי, יחד עם יו"ר ועדת התקשורת ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן, עושים בימים אלה ממש בליץ של חקיקה כדי להספיק ולשנות את חוקי ענף התקשורת עוד לפני פיזור הכנסת. אחד הדברים המפתיעים שקרעי ואטבריאן מנסים לחולל הוא להגדיר את התנאים ל"ערוץ זעיר" כערוץ שיש לו הכנסות של פחות מ-2 מיליארד שקלים, ומי שמרוויח מכך הוא כמובן ערוץ 14. הלוביסט הציבורי מלובי 99, בעז אקרמן, יסביר לנו איך הקומבינה הזו אמורה לעבוד בשטח.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.

(04:40) באופן שתמיד נראה קצת חשוד, מול המציאות האובייקטיבית המורכבת שבה אנחנו חיים, ישראל מופיעה בשנים האחרונות באופן קבוע בראש הדירוגים של המדינות שבהן הציבור הוא הכי "שמח" או הכי "מרוצה מהחיים". לכל אחד מאיתנו יש פתרון משלו לסוגיה הזו, אבל האם ייתכן שאנחנו פשוט לא מבינים, או לכל הפחות מתעלמים, מהראיות הפחות נעימות על המצב שלנו? זו בדיוק אחת השאלות שעלו כאשר למדנו בשבוע שעבר ששר החינוך יואב קיש והנהלת משרד החינוך החליטו פשוט לגנוז את הציונים של תלמידי ישראל במבחני המיצ"ב באנגלית ובמדעים. כתב החינוך שלנו, ליאור דטל, יהיה איתנו כדי לענות על השאלה איך מהלך כזה בכלל יכול לקרות במערכת ציבורית.

(16:43) עוד בלוף, או לכל הפחות מידע לא מדויק, התגלה בשבוע שעבר בכלכלת ישראל, הפעם בתחום הנדל"ן והדיור. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במסגרת פרסום נתוני מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל, קבעה שמחירי הדיור בישראל עלו בחודש שעבר ב-0.3%, אלא שזה נתון שלחלוטין לא תואם את הניסיון של העוסקים בענף וגם לא את הדיווחים של חברות הנדל"ן לבורסה. יחד עם כתב הנדל"ן סימי ספולטר ננסה להבין למה הפער הזה נפער ואת האינטרסים של מי המדד הרשמי הזה באמת משקף.

(28:53) בנתוני תשואות הפנסיה, נכון להיום, אין ראיות לעיוות מחירים, כי אלה נקבעים ברובם בבורסה על ידי מאות אלפי משקיעים ולא עוברים ביקורת ופרסום במשרד ממשלתי. אבל זה לא אומר שהממשלה לא רוצה לבחוש בשוק הזה. להפך, משרד האוצר חושב שאנחנו חוסכים יותר מדי, והוא בודק דרכים לגרום לנו לבזבז יותר, למשל על ידי הקטנת הפרשות החובה לפנסיה או צמצום הטבות המס. ד"ר אלכס קפלון, כלכלן וגרונטולוג מהפקולטה למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל, ינתח איתנו את כוונות האוצר ויסביר מהו המחיר האמיתי שנשלם בעתיד על הפגיעה בחסכונות ארוכי הטווח שלנו.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

ב-4 בינואר 2023 התעוררו מיליוני ישראלים ליברלים לא רק לניסיון הפיכה משטרית, אלא להבנה שבמשך עשורים בנה הימין הדתי והמשיחי תשתית עמוקה לשינוי דמותה של החברה הישראלית. המטרה: להפוך אותה ללאומנית ודתית יותר, ובעיקר לאנטי-ליברלית. רמי הוד, מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון, חקר בשנים האחרונות את הדרך שבה השתלט הימין הקיצוני על מערכת החינוך, ובימים אלה רואה אור ספרו "שעת אפס".

השבוע הוא הגיע לאולפן "המרקרים" לשיחה עם גיא רולניק ובר שם-אור על המהפכה המבנית שמערכת החינוך זקוקה לה, אם אנחנו רוצים שישראל תהיה מדינה דמוקרטית מהותית ולא קליפה חלולה שבתוכה חברה גזענית, לאומנית ואנטי-ליברלית.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.

(3:00) בסוף מתברר שלמרות כל ההפתעות שבדרך, עקרונות הכלכלה בכל זאת עובדים. ראינו את זה אתמול בלילה כאשר ארה"ב פרסמה את נתוני האינפלציה שהוכיחו שעליית מחירי הנפט החלה לחלחל לכלכלה הרחבה. המדד האמריקאי עלה ב-3.8%, הרבה מעל היעד של הבנק המרכזי, מה שגורם לציפיות להורדת ריבית להתחלף בציפיות להעלאה. יחד עם כלכלן מיטב, אלכס זבז'ניסקי, ננסה להבין בכמה תעלה האינפלציה בישראל ואיך יגיבו אליה בנק ישראל, שוק איגרות החוב ושוק השקל-דולר.

(18:50) אם כבר אנחנו מדברים על שוק המט"ח ושער הדולר, אחד הדברים המתסכלים ביותר בכלכלה הישראלית הוא שלמרות התחזקות השקל בכמעט 20% בשנה האחרונה, לא ראינו את מחירי מוצרי היבוא יורדים בשיעור דומה, ולעיתים הם לא ירדו בכלל. זה נכון לגבי המוצרים על המדפים בסופרמרקט, מוצרי החשמל וגם שוק הרכב. כתב הרכב שלנו, דניאל שמיל, יהיה איתנו כדי להסביר מדוע, למעט מספר קטן של דגמי יוקרה, התחזקות השקל לא הגיעה לכיס של רוכשי המכוניות ומי באמת משלשל לכיסו את הרווחים מהנסיקה של השקל.

(29:23) בימים אלה איך אפשר בלי סיפור על טכנולוגיה ומלחמה? חברת סטארלינק, מערכת התקשורת הלוויינית של אילון מאסק, הפכה בשנים האחרונות לכלי קריטי עבור צבאות ומפגינים במדינות דיקטטוריות. היא איפשרה לצי של אוקראינה להטביע את הצי הרוסי בים השחור, ואילו בצד אחר היא איפשרה למפגינים באיראן להיות בקשר עם העולם כאשר השלטונות חסמו את האינטרנט. אך עכשיו מתברר שגם היא חשופה. על פי תחקיר של "הארץ", שתי חברות ישראליות פיתחו כלי טכנולוגי שמאפשר לאתר את מיקומם וזהותם של משתמשי סטארלינק, מה שעלול לאיים על ערוץ התקשורת האחרון של מתנגדי משטר ברחבי העולם. עומר בן יעקב, איש מדור "השירות החשאי" של עיתון "הארץ" שחשף את הסיפור, יפרט על האיום הטכנולוגי החדש.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.

(2:37) בין ההערכות של דונלד טראמפ על כך שיש סיכוי של אחוז אחד בלבד שהפסקת האש עם איראן תחזיק מעמד, לבין הנפט ששוב מזנק ל-107 דולר והניסיונות בישראל להמשיך את ההפיכה המשטרית באמצעות מינויים בכירים על בסיס נאמנות אישית, כמעט כולנו שכחנו סכנה גדולה נוספת, אולי גדולה מכל האחרות: משבר האקלים. מעבר להתחממות שכולנו מרגישים, המומחים מזהירים מהופעת תופעת "סופר אל ניניו" חריפה שתשבש לחלוטין את מזג האוויר בחלקים גדולים של העולם. נשוחח על כך עם ד"ר אבנר גרוס מבית הספר לקיימות ושינויי אקלים באוניברסיטת בן גוריון, המוכר גם כ"האקלימיסט" ברשת X.

(14:42) רבים מאיתנו מרגישים שחוקים מיום העבודה הארוך ומתפלאים בכל פעם שמגיעים לעיר אירופית שבה נראה שאיש אינו עובד. מתברר שזו לא רק הרגשה: בישראל אכן עובדים הרבה יותר מאשר באירופה, אך מה שמעורר דאגה הוא שדווקא הפריון של העבודה הזו נמוך במיוחד. יחד עם יוני בן בשט, מנהל המחלקה המחקרית בפורום ארלוזורוב, ננסה להבין אם הפתרון המתבקש הוא פשוט קיצור של יום או שבוע העבודה.

(29:03) אחת העובדות המדאיגות על הבורסה בישראל היא הריכוזיות בענף הנדל"ן: החל מחברות הנדל"ן שרבות מהן עומדות בתור להיכנס לבורסה, דרך חברות התשתית והביטוח ועד לבנקים שמתמקדים במימון של נדל"ן. הריכוז המסוכן הזה רק הולך וגדל, למשל באמצעות המהלך של בנק לאומי שנכנס לתחום ההלוואות להשלמת הון עצמי. יחד עם כתב שוק ההון שלנו אסא ששון, ננתח את המצב ונשאל האם חצי מכלכלת ישראל הפכה למעשה להימור אחד גדול על שוק הנדל"ן.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.

(03:03) רשות התחרות הכריזה בשבוע שעבר על חמשת הבנקים הגדולים כקבוצת ריכוז, מהלך שמעורר סערה במערכת הבנקאות וגם בבנק ישראל. הרי ידוע שמדובר במערכת לא תחרותית במיוחד כשמדובר במשקי הבית, ושהבנקים גורפים רווחי עתק של למעלה מ-30 מיליארד שקל בשנה בעודם משלמים ריביות נמוכות על הפיקדונות של הלקוחות הקטנים. יחד עם יו"ר רשות התחרות מיכל כהן, ננסה להבין מה עומד מאחורי הלחץ הגדול במערכת ואם ההכרזה הזו באמת תשנה את המציאות של הצרכן הישראלי.

(21:20) המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן תקוע, מה שמשאיר את המזרח התיכון ואת ישראל תלויים באוויר: אין מלחמה אבל גם אין סוף למלחמה. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהכריז רק לפני חצי שנה שסילקנו את האיומים "לדורי דורות", מודה השבוע שיש עוד עבודה רבה מול הגרעין, הטילים והפרוקסים, במיוחד לאור השימוש האיראני במצר הורמוז כנשק כלכלי. אלוף במילואים עמוס גלעד, לשעבר ראש האגף המדיני ביטחוני במשרד הביטחון, ינתח את המצב ויסביר אם ישראל נמצאת בדרך לתאונת דרכים אסטרטגית.

(38:07) שוק ההון הישראלי מגיע לשיאים היסטוריים מדאיגים, כששיעור אחזקת המניות של הציבור חוצה את רף ה-30% מתיק ההשקעות בפעם השנייה בהיסטוריה. המצב הזה גורם למשקיעי חוץ למכור שקלים בהיקפים גדולים לראשונה מזה שש שנים, מה שנראה כאיתות ברור לכך שיש אופוריית יתר ביחס לשקל ולבורסה בתל אביב. מירב ארלוזורוב תהיה איתנו כדי להסביר מה מסתתר מאחורי המספרים.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל.

(02:55) התעלומה הכלכלית פיננסית הגדולה של השנה נמשכת גם היום עם פתיחת שבוע מסחר חדש בשווקים. מצד אחד המלחמות לא מסתיימות, לא באיראן ולא בשום חזית אחרת, והכלכלה הגלובלית נדרשת להתמודד עם נפט במחיר של מעל 100 דולר לחבית. מצד שני, כמעט כל שווקי המניות בעולם בשיא של כל הזמנים, ואצלנו השקל בשיא של יותר מ-30 שנה ברמה של 2.9 שקלים לדולר. המציאות הזו אפילו נכנסת לז'רגון הפיננסי: אחרי "טאקו" (Trump Always Chickens Out), קבלו את ה"נאצ'ו" (Not A Chance Hormuz Opens), שהוא ההסבר עבור מי שמהמר על מחירי נפט גבוהים למשך חודשים ארוכים. יחד עם דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא אינטל העולמית ויו"ר הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק, ננתח את המשמעויות הרבות של המציאות הזו ואת הנזק שנגרם להייטק הישראלי מהשקל החזק.

(11:19) אם הנזק של השקל החדש הוא באמת דרמטי, והוא גדול הרבה יותר מהיתרון של שקל חזק עבור הצרכנים בישראל ויוקר המחיה שעמו הם נדרשים להתמודד, השאלה הבאה היא מה מדינה כמו ישראל יכולה לעשות בעת הזו כדי להחזיר את השקל אל מעל ל-3 שקלים לדולר. כדי להבין את חלופות הפעולה הללו ואת המחיר של כל אחת מהן, נשוחח עם שי דתיקה, יו"ר ועדת ההשקעות של קופות הגמל בבית ההשקעות אלטשולר שחם.

(25:47) לבסוף אי אפשר בלי פוליטיקה, כי בישראל של היום כל דבר כלכלי הוא קודם כל פוליטי. שוק ההון הישראלי עולה, גם הבורסה וגם השקל, קודם כל בשל הציפיות שבעוד זמן לא רב כלכלת ישראל תפרח. התחזית הזו תלויה לדעת רבים בהחלפת הממשלה בבחירות הקרובות לטובת ממשלה חדשה שתנהל את הכלכלה לטובת הציבור ולא רק לטובת סקטורים לא יצרניים. אבל האם זה מה שבאמת יקרה? במערכת הפוליטית יש המשוכנעים שגורמים בקואליציה יעשו הכל כדי לדחות את הבחירות ולעוות את תוצאותיהן, ולשם כך הם כבר מקדמים כמה הצעות חקיקה שעליהן נדבר עם הכתבת הפרלמנטרית של "הארץ", נעה שפיגל.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

נתניהו, יריב לוין ופורום קהלת טרם הצליחו להשלים את תוכניתם להפיכה משטרית. אבל יותר מעשור שולט בישראל משטר חדש: פופוליזם בגרסתו הישראלית המיוחדת. 

השבוע בפודקאסט המרקרים גיא רולניק מארח את ד״ר יונתן לוי מלונדון סקול אוף אקונומיקס שחקר בשנים האחרונות את הגרסא הישראלית של התופעה הפוליטית הגלובלית של פופוליזם.  

הפחד, הוא מסביר, הוא שמניע את רוב השחקנים בזירה הציבורית. פחד להיראות כלא נאמנים ולא פטריוטים מספיק. פחד לצאת מגבולות השיח והרעיונות שמגדיר בנימין נתניהו. הוא פגש עשרות פוליטיקאים ואנשי ביטחון שסיפרו לו מה הם באמת חושבים ומה הם אומרים לציבור. אל רולניק שוב מצטרף להגשה העיתונאי בר שם-אור ויחד הם מנתחים את תופעת מרדכי דוד ואת החיבורים החדשים בקרב מפלגות האופוזיציה שמתקשות לעבור את אחוז החסימה.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.

(4:52) נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שוב מגיש לעולם מנה גדולה של טאקו (Trump Always Chickens Out): הוא משהה את המבצע לליווי ספינות במצר הורמוז, ואילו שר החוץ מרקו רוביו מסר ש"מבצע זעם אדיר הסתיים והשגנו את היעדים שלו". בתגובה, השווקים הפיננסיים שוב הגיבו כאילו המלחמה הסתיימה עם עליות בבורסה בתל אביב וציפיות לפתיחה ירוקה בוול סטריט, בזמן שהשקל קובע שיא חדש ובלתי יאומן של כמעט 2.91 שקלים לדולר. זו, כמובן, רמת שער חליפין שמאוד מטרידה את היצואנים ואת התעשיינים, שכבר פונים לבנק ישראל ולממשלה בצעקות גוועלד רמות ובדרישות להתערבות מיידית של המדינה כדי לעצור את נסיקת השקל. יחד עם ד"ר אדם רויטר, מומחה לשוק המט"ח ובעל השליטה בחברת חיסונים פיננסיים, נבחן את הרעיונות היצירתיים שעולים כעת, מהמרת מט"ח ישירה של הגופים המוסדיים מול בנק ישראל ועד להחלטה של האוצר לנעול את שער המטבע על כל החוב החיצוני של המדינה.

(17:29) מול הדרמות הפוליטיות בארצות הברית, בהונגריה, בצרפת וכמובן אצלנו, השיח בישראל פחות מכיר את הפוליטיקה הבריטית שבה העניינים עדיין מתנהלים לכאורה בקודים של נימוס בריטי, גם אחרי ירידתו של האוטוקרט בוריס ג'ונסון. אלא שזו טעות, כי גם שם מתרחשים דברים שאפשר ללמוד מהם. מחר, ב-7 במאי, יגיעו לקלפיות מיליוני מצביעים באנגליה, בוויילס ובסקוטלנד כדי לבחור מי ינהל חלקים גדולים מהממלכה המאוחדת. אנשיל פפר, איש "הארץ" וה"אקונומיסט", יהיה איתנו כדי לנתח האם אלו הבחירות שישברו סופית את השיטה המסורתית שבה שלטו הלייבור והשמרנים לטובת שיטה מרובת מפלגות, בדיוק כמו אצלנו, ומה זה בכלל אומר על העתיד של בריטניה.

(28:20) כמעט מדי יום אנחנו נחשפים להתחזקות הבלתי נגמרת של ענקיות הטכנולוגיה ששלטו על המידע שלנו ועכשיו השתלטו גם על העיבוד שלו, דרך הבינה המלאכותית. זה מעלה שאלה קריטית: האם חלון ההזדמנויות להסדרת כוחן הולך ונסגר ככל שהן מעמיקות את שליטתן בשיח הציבורי? ד"ר עופר סיטבון מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים חקר את העניין יחד עם ד"ר רונית דוניץ קידר, והוא יציג את נייר העמדה שכתבו על היכולת המוגבלת של המדינה להתערב בעתיד הביטוי והפרסום הדיגיטלי.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.

(04:14) איראן הפרה אתמול את הפסקת האש ותקפה את איחוד האמירויות, מהלך שהביא להגברת הכוננות בישראל ולהתייעצויות דחופות לקראת אפשרות של חידוש המלחמה. אמנם טראמפ עושה הכל כדי להימנע מחידוש המלחמה, אך המגעים שלו עם האיראנים תקועים ואינם מביאים לפריצת דרך. המצב הזה מגביר את ההיערכות בישראל לקראת אפשרות של סבב נוסף, ומעורר את השאלה אם כך תיראה המציאות בקרוב: סבב, הפסקת אש, עוד סבב וחוזר חלילה. עמוס הראל ינסה להשיב על השאלה הזו ולהעריך לאן אנחנו הולכים.

(18:13) התרגלנו לשבירת שיאי רווחיות בבנקים בשנים האחרונות ונראה שהם הפכו עמידים לכל דבר וגם יודעים להפיק הכנסות מכל התפתחות, אך יתכן שהחגיגה הזו קצת תיבלם בקרוב. אלון גלזר, אנליסט הבנקים וסמנכ"ל לידר שוקי הון, מעריך כי רווחי הבנקים נחתכו בכ-8% ברבעון הראשון של השנה משלל סיבות, ובהן המס המיוחד שהמדינה לוקחת מהם. גלזר יהיה איתנו כדי להסביר מה קורה עכשיו בפעילות הבנקאית עצמה והאם המגמה משתנה.

(30:38) השופט המחוזי רמי חיימוביץ' קיבל לאחרונה שתי החלטות בתביעות ייצוגיות חשובות נגד ענקיות הטכנולוגיה, אך החלטותיו דווקא חושפות כשל רוחבי: לממשלה אין מדיניות בכל הקשור להגנה על אזרחים מפני הכוח של מטא, גוגל וחברות הענק האחרות. בהיעדר רגולציה אפקטיבית, תביעות ייצוגיות הפכו לכלי אכיפה עיקרי למרות שהוא לא מספיק, ועל כך יפרט הפרשן המשפטי שלנו ד"ר עידו באום.

See omnystudio.com/listener for privacy information.