בפרק הזה אנחנו משוחחים עם מאיה אטשטיין, בוגרת המסלול לעיצוב וטכנולוגיה בתואר השני בעיצוב תעשייתי בבצלאל. מאיה היא מעצבת שירות ומוצר ממוקד אנוש.

שוחחנו עם מאיה על פרויקט ״פלורנס״, פרויקט ייחודי של בצלאל שהייתה שותפה להובלתו, בשיתוף ביה״ח סורוקה בבאר-שבע. במסגרת הפרויקט הוקמה מעבדת עיצוב בתוך בית החולים, ובה פעלו סטודנטיות וסטודנטים מכלל המחלקות בבצלאל על מנת לסייע בפתרון אתגרים שבית החולים ניצב בפניהם.

האתגר המרכזי שבחר צוות בית החולים להציב בפני המעבדה הינו ״שיפור חווית האכילה במחלקת הילדים של בית החולים״.

בפרק קיבלנו הצצה לפוטנציאל של תהליכי חדשנות מבוססי ״חשיבה עיצובית״ ולאופן שבו הם יכולים לסייע באתגרים מגוונים של בתי חולים סביב שיפור חוויות השירות והטיפול שהם מעניקים למטופלים והמלווים אותם.

בפרק הזה אנחנו משוחחים עם איתי אייגס, כלכלן עם עבר וניסיון עשיר במגזר הציבורי. בין שאר תפקידיו הרבים שימש איתי כסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר ומנכ״ל משרד התיירות. 

שוחחנו עם איתי על החשיפה שלו למתודולוגיה של ״חשיבה עיצובית״ והאופן בו הפכו לחלק מרכזי מהעבודה של צוותי החדשנות אותם הקים והוביל בעיריות שונות, במסגרת תכנית מיוחדת מטעם קרן בלומברג ומשרד הפנים.

בפרק קיבלנו הצצה לאופן שבו תהליכי חדשנות מבוססי חשיבה עיצובית מקודמים במגזר הציבורי ועל הייחודיות של תהליכים אלו בהגעה לתובנות ופתרונות חדשניים ומקוריים סביב אתגרים של עיריות ומשרדי ממשלה. 

איתי עזר לנו לקבל את הפרספקטיבה של כיצד נראים תהליכים אלו מצד מקבלי ההחלטות והאנשים בשטח.

בפרק הזה אנחנו משוחחים עם ד"ר רומי מיקולינסקי, חוקרת, מרצה וכותבת בתחומי טכנולוגיה ותהליכי חדשנות, ראשת התכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל.  

שוחחנו עם רומי על אמון בטכנולוגיה, סוגיה בוערת ומשמעותית בייחוד לאור הכניסה של טכנולוגיות אוטונומיות למרחב ולחיים שלנו. 

בפרק עסקנו בחשיבות ובאופן שבו ניתן לטפח אמון של בני אדם בטכנולוגיות, דרך רקע היסטורי, מילון מונחים והגדרה של מהו בכלל אמון ובאיזה אופן עיצוב משחק או עשוי לשחק תפקיד בהגברת האמון שלנו בטכנולוגיות. רומי שיתפה בין השאר על פרויקט ייחודי של בצלאל יחד עם אוניברסיטת טוקיו אשר עוסק ובוחן את הנושא. 

*ספיישל בוגרות ובוגרים 2020*

בוגרות ובוגרים של התואר השני בעיצוב תעשייתי בבצלאל, במסלול לניהול עיצוב וחדשנות מספרים על פרויקטי הגמר שלהם, על הבעיה שהם מנסים לפתור באמצעות חשיבה עיצובית ועל הפתרון שהגיעו אליו במהלך הפרויקט.

בפרק הזה, אירחנו את שני ליימן.

בעשורים האחרונים חלה ירידה באמון הציבור במוסדות השלטון אשר מערערת את הלגיטימציה של הדמוקרטיה הייצוגית. שיתוף ציבור בתהליכי קביעת מדיניות זוהה כאמצעי לחיזוק אמון הציבור בשלטון וככלי יעיל לאיתור בעיות ולמציאת פתרונות חדשניים. עם זאת, רבים מהמהלכים לשיתוף ציבור אינם משיגים את מטרתם. פרויקט זה בוחן כיצד ניתן להגביר מעורבות אזרחית אפקטיבית בתהליכי עיצוב מדיניות בשלטון המרכזי.

הפתרון שפותח הינו אשף תכנון (wizard) שתומך במעצב המדיניות בתהליך משתף-ציבור (Participatory policy making) - החל משלב התכנון ועד לשלב עיבוד התובנות וקבלת החלטות.

ככל שיותר מעצבי מדיניות יקיימו תהליכים משתפים איכותיים עם הציבור, תגבר ההיתכנות לקביעת מדיניות בהתבסס על מידע רלוונטי מהציבור על צרכיו ורצונותיו.

*ספיישל בוגרות ובוגרים 2020*

בוגרות ובוגרים של התואר השני בעיצוב תעשייתי בבצלאל, במסלול לניהול עיצוב וחדשנות מספרים על פרויקטי הגמר שלהם, על הבעיה שהם מנסים לפתור באמצעות חשיבה עיצובית ועל הפתרון שהגיעו אליו במהלך הפרויקט.

בפרק הזה, אירחנו את שי עשור.

ככל שהשירותים החכמים הופכים נגישים יותר, כך מתעצם הפער בין השיח הביקורתי אודות השפעות הטכנולוגיה על החברה, לסנטימנט העולה מצד המשתמשים, המבוסס ברובו על סיפוק צרכים ומתן פתרונות נקודתיים.

פרויקט *הקול או כלום* של שי עשור בוחן פער זה דרך הפריזמה של רמקולים חכמים (עזרים קוליים בסביבה ביתית). הפרויקט מציע מרחבים להתערבות בפיתוח ממשקי קול (VUI) הנותנים עדיפות לצרכים האותנטיים של המשתמשים על פני האג'נדה התאגידית והשיקולים מסחריים.

*ספיישל בוגרות ובוגרים 2020*

3 בוגרות ובוגרים של התואר השני בעיצוב תעשייתי בבצלאל, במסלול לניהול עיצוב וחדשנות מספרים על פרויקטי הגמר שלהם, על התהליך העיצובי, על הבעיה שהם מנסים לפתור באמצעות חשיבה עיצובית ועל הפתרון שהגיעו אליו במהלך הפרויקט. 

בפרק הזה, אירחנו את מיכל פרייפלד.

טיפולים רפואיים רבים, אבחונים ופיתוח תרופות הם תוצאה של מחקרים רפואיים המבוססים על נתונים שנאספו מגברים ללא התייחסות לנשים. הסיבה העיקרית להדרת נשים ממחקרים הייתה השינויים ההורמונליים התכופים בגוף האישה, שהופכים את מהלך המחקר למורכב ויקר יותר.

לאור ממצאים אלה ואחרים המופיעים מדי יום, יש דחיפות רבה להבין את הסימפטומים המגדריים השונים של "מחלות נפוצות" ואת ההשפעה של תרופות וטיפולים על כל מין ומגדר.

genderMED הוא פרויקט מחקר חדשני שמטרתו לסגור את הפער המגדרי בנתונים רפואיים על ידי דמוקרטיזציה של נתונים וקידום מחקר רגיש למגדר. הוא מסייע בסגירת הפערים המגדריים בנתונים רפואיים על ידי מתן פלטפורמה חינמית לסקרי פיילוט הרגישים למגדר. המידע שנאסף אנונימי לחלוטין והתוצאות זמינות לכולם.

בפרק הזה אנחנו משוחחים עם ענת שפירא, בוגרת התואר השני בבצלאל במסלול ניהול עיצוב וחדשנות. ענת בעלת עסק עצמאי לשיווק דיגיטלי. 

בקיץ 2018 אובחנה ענת בסרטן השד, בפרק שוחחנו עם ענת על החוויה אותה הפכה למקור עשייה עם הקמה של פלטפורמות שונות התומכות בנרמול השיח על הסרטן, עם כתיבת הטור Triple Positive בעיתון הארץ והקמת פודקאסט "המחלה". 

חוויה זו גם היוותה נקודת המוצא לפרוייקט הגמר של ענת, שעסק בטיוב תהליכי החלמה בקרב צעירים חולי סרטן. שוחחנו עם ענת על האופן שבו היא שילבה את החשיבה והמתודלוגיות העיצוביות בתהליך המורכב כל כך אותו עברה. 

שוחחנו איתה על התהליך המחקרי של הפרויקט, ולא פחות חשוב מזה, על הפתרון אותו מצאה וכיצד היא רואה כיצד פתרון זה מקבל תוקף, בימי הקורונה, משבר אשר מהווה הזדמנות לחדשנות ושינוי במערכת הבריאות.

בפרק הזה אנחנו משוחחים עם גיא צ׳רני, בוגר התואר השני בבצלאל במסלול ניהול עיצוב וחדשנות שהוא יזם של מיזמים חברתיים וטכנולוגיים, כיום אחד המייסדים של חברת הרחפנים Atlas Dynamics. 

בפרק שוחחנו עם גיא על האופן שבו הוא משלב את החשיבה והמתודלוגיות העיצוביות כיזם, כיצד עיצוב מבחינתו מהווה כלי לפתרון בעיות ועל החשיבות ההולכת וגוברת של מימד ״האחריות״ בתפקיד המעצב והיזם בתקופה הנוכחית ובעתיד. 

 פרויקט הגמר שלו בתואר, גיא עסק בעיצוב שירותים ומוצרים במרחב האורבני בעידן של ערים חכמות. כתוצאה מהמהלך המחקרי והיישומי של הפרויקט הוא חשף והגדיר סוג חדש של משתמש במרחב העירוני שצריך לקחת אותו בחשבון - ״המשתמש בעל כורחו״.

שוחחנו עם גיא על התהליך המחקרי של הפרויקט ועל למה חשוב לכלול בתהליך העיצוב את המשתמש בעל כורחו כאשר אנחנו מעצבים מוצרים ושירותים חדשים במרחב העירוני

בפרק הזה אנחנו משוחחים עם דר׳ יוסי חסון אשר המחקר שלו עוסק באמפתיה וויסות רגשי. 

אמפתיה היא אחד המאפיינים החשובים ביותר של תהליך החשיבה העיצובית. 

בתחילת המהלך העיצובי אנחנו מנסים להיכנס לנעליהם של המשתמשים, משוחחים איתם, מקשיבים להם, מתבוננים להם ומתוך כך מנסים להבין ולזקק את הצורך שלהם ואת הבעיה שאנחנו שואפים לפתור עבורם.  

דיברנו עם יוסי על מהי ״אמפתיה״, מה גורם לנו להיות יותר או פחות אמפתיים, באיזה אופן אנחנו יכולים לשלוט ולווסת את האמפתיה שלנו וקצת על האופן שבו הוא מבצע את המחקרים שלו, לא רק ״בתנאי מעבדה״ אלא גם בשטח, בפעולות יצירתיות. 

בפרק הזה אנחנו מארחים את רונאל מור, מחולצי העיצוב האינטראקטיבי בישראל, מרצה ותיק במחלקה לתקשורת חזותית ומרצה במסלול לעיצוב וטכנולוגיה בתואר השני בעיצוב תעשייתי בבצלאל.

שוחחנו עם רונאל על מציאויות מהונדסות (מציאות רבודה, מציאות מדומה ומה שבניהם), קצת על ההיסטוריה וההתפתחות של התחום, על היישומים הקיימים, על יישומים עתידיים ועל יישומים דמיוניים. בין השאר דיברנו על למה הטכנולוגיה הזו עדיין לא נכנסה באופן יותר משמעותי ליום יום שלנו, מה צריך לקרות כדי שזה יקרה ובאילו תחומים יש הזדמנויות משמעותיות למדיום הזה לעשות שינוי מהותי בחיים שלנו. 

הגענו סקרנים מאוד לפרק הזה ויצאנו ממנו עוד יותר

האורח בפרק הזה הוא רועי ביגר- ראש המסלול לניהול עיצוב וחדשנות שמוביל גם את המרחב לטכנולוגיות חדשות בבצלאל (BezalelX)

שוחחנו עם רועי על הדרך המקצועית שלו, החל מסיום לימודיו בתואר הראשון בעיצוב תעשייתי בבצלאל, העבודה הראשונה שלנו בסטודיו לעיצוב כמעצב מוצר, המעבר שלו לחברת שורש כמנהל מוצר ולאחר מכן כסמנכ״ל הפיתוח של החברה, העבודה שלו כסמנכ״ל חדשנות בסטארטאפ בתחום המכשור הרפואי ועל הובלת המסלול לניהול עיצוב בבצלאל. 

דרך הסיפור של רועי והמעבר שלו ממעצב למנהל עיצוב ניסינו להבין ולפצח יחד מה זה אומר ״ניהול עיצוב״, מה התפקיד של מנהלי עיצוב ולמה התחום הזה מתפתח והופך ליותר ויותר רלוונטי ומשמעותי עבור חברות וארגונים